החלטה בתיק מ"ת 31397-07-12

בקשה להמשך מעצרו של המשיב 2 (להלן: "המשיב" ) עד תום ההליכים כנגדו, במעצר בית מלא ובפיקוח, ובתנאים כמפורט בבקשה.

המשיב משוחרר כעת בתנאים כמבוקש בבקשה, והחלטה זו עניינה התשתית הראייתית, וכן בטענת הסניגור שתנאי השחרור המבוקשים בבקשה אינם הולמים את התשתית הראייתית ואת עילת המעצר, ויש לשנות מהם, ולבטל לחלוטין את מעצר הבית .

כתב האישום

כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו 15 עבירות שעניינן קשירת קשר לביצוע פשע, קבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות, מרמה בנסיבות מחמירות, גביית כספים שלא כדין בניגוד לחוק שירות התעסוקה ותיווך שלא כדין בהתאם לחוק הנ"ל.

המשיבה 1 הינה חברת כח אדם לסיעוד ובעלת רשיון לעסוק בתחום תיווך והשמה של עובדים זרים בישראל (להלן: " החברה"). המשיב הינו אחד ממנהלי החברה ובעלים של 30% מהון מניותיה.

בהתאם לכתב האישום המשיב העסיק בחברה את מר רם יהודאי (להלן: " רם") כיד ימינו. העבירות שתפורטנה להלן בוצעו על ידי המשיב, בין בעצמו בין באמצעות רם. רם הינו נאשם בכתב אישום נפרד.

כללי

כידוע, היתר העסקה של עובד זר אצל מעסיק ישראלי בעל היתר כדין, מותנה בהתחייבות של בעל ההיתר ושל חברת כח האדם שהעובד יעבוד באופן בלעדי אצל בעל ההיתר, ובמישרה מלאה בלבד.

באופן כללי מיוחסות למשיב עבירות שעניינן הסדרת "ויזה חופשית" (free visa) ו"ויזה מעופפת" (flying visa) לעובדים זרים.

"ויזה חופשית" פירושה - רישום עובד זר על שם בעל היתר, כך שהעובד הזר מקבל אשרת עבודה ושהייה בישראל לצורך עבודה אצל בעל ההיתר. דא עקא, בפועל, אותו עובד אינו מועסק אצל בעל ההיתר או שלא מועסק אצלו במישרה מלאה, ולמעשה עובד אצל מעסיקים שאינם בעלי היתר חוקי. תמורת פעולה זו משלם העובד הזר דמי תיווך למשיב ובחלק המקרים שילם גם לבעל ההיתר.

"ויזה מעופפת" פירושה - גביית כספים במירמה מעובדים זרים אשר ביקשו להביא לארץ קרובים מארץ מוצאם, וזאת מבלי שהיתה למשיב כוונה לתווכם לעבודה אצל מעסיקים ישראלים. לאחר שהקרובים לא הגיעו לישראל, סירב המשיב להשיב לעובדים הזרים את כספם.

טענות המשיב

המשיב מודה בקיומה של תשתית ראייתית לאישומים 1 ו - 2 - אישומים המתייחסים לבעל היתר בשם בועז. הטענה הינה כי קשירת הקשר היתה בכך שלשני עובדים זרים, וינסנט ו-וניטה, הונפקה אשרת עבודה על בסיס היתר העבודה של בועז, ואולם אלה עבדו אצל בועז בשיטת הויזה החופשית, ובשאר הזמן עבדו כרצונם. יצויין כי אותה "עבודה חלקית" אצל בועז הסתכמה בנקיון ביתו של בועז, פעם בשבוע, ללא תמורה.

וינסנט שילם לבועז סך של 1,200 ש"ח לחודש, ואילו וניטה שילמה למשיב 2 באמצעות רם סך של 3,500 דולר אשר התחלקו בין בועז, רם והמשיב.

כמו כן, הודה המשיב בקיומה של תשתית ראייתית המתייחסת לאישומים 3, 6, ו - 10 - אישומים המתייחסים לבעל היתר בשם ישי. בהתאם לאישום 3, ניסה המשיב באמצעות רם להסדיר לעובד זר בשם מונס לויזה חופשית על שם ישי, כשבועל יגיע לנקות את ביתו פעם בשבועיים. מונס סירב לכך.

בהתאם לאישום 6 - קשר המשיב 2 באמצעות רם יחד עם נתין הודי נוסף בשם גורו אשר שימש כסוכן שטח, להסדיר לעובד זר בשם סודקאר ויזה חופשית על שם ישי.

בהתאם לאישום 10 - קשר המשיב באמצעות רם להסדיר לעובד זר בשם סנגו ויזה חופשית על שם ישי, כאשר עובד זה הגיע פעם בשבועיים בלבד לנקות את הבית ללא כל תמורה. המשיב קיבל מסנגו סכום כסף לא ידוע, אל המשיב 2 שילם לרם 500 דולר.

באשר לאישום 11 - המשיב טוען כי הוא בכפל לאישום 2.

באשר לשאר האישומים, המשיב מטיל את כל האשם על רם. אמנם, רם היה עובד של החברה ואולם, לרם היו גם עיסוקים פרטיים וצדדיים משלו. כל העובדות נשוא האישומים האחרים נעשו על ידי רם ואין למשיב כל קשר אליהם. הם לא נעשו על פי הנחייתו או בהתאם להוראותיו. למשיב חברה נוספת בשם "ניתובים" והנו בעל עסקים שונים, וגם בחברה הנ"ל הינו רק אחד מהבעלים ורק אחד מהמנהלים.